תהיתי לעצמי לא פעם ולא פעמיים, כמה כבר בן אדם אחד יכול לבכות ואיך אחרי הכל עוד נשארו לי דמעות בגוף, עם הזמן הבנתי, שהגוף מנקה את עצמו פעם בשנה, שאם בכית אז זה היה צריך לקרות כי ניקית מעצמך רגשות משומשים, אם הלב נשבר אז כנראה שהוא בונה לעצמו גרסא יותר שלמה מהקודמת.

אז אני מאחלת לעצמי, ללמוד לאהוב גם בלעדייך, גם אחרייך. שהנפש שלי תהיה מספיק נקייה כדי למלא את ליבי שוב וליבי יהיה פנוי שוב לאהבה.

אמן.