הלוואי והיית מבינה כמה הרסת לי את החיים, כמה הלב שלי צריך טיפול במחלקה סגורה בגללך, כמה אין לי נפש מכל החרא שהאכלת אותי. דרכך למדתי שאפשר לאהוב עד לגבהים שהגוף לא יכול להכיל, שאפשר להשתגע מאהבה. ודרכך למדתי כמה כואב לפעמים זה יכול להיות. כמה כואב זה להתאהב לפעמים...

ומהצד, אני מבין את הטענות של כולם לכך שאני מושך את עצמי אלייך, שאני ממשיך להיות קרוב איפה שרע לי במקום פשוט לקחת הכי הרבה מרחק שאני יכול, אבל היי... תנסו להביס את הלב. תנסו לנצח אותו.. רוב הסיכויים שהוא יביס אתכם. כי ככה זה איתך כבר שנתיים, אני נלחם את הקרב לא לאהוב אותך יותר, ובא הלב ועושה לי איפון.. ככה כל פעם מחדש.
כל פעם מחדש את מזכירה לי יותר ויותר, כמה זה כואב להתאהב.